כותרות העיתונים בשבועות האחרונים מכריזות על סוף עידן הקפיטליזים ועל החזרה לסוציאליזם. הסוציאליסטים רוקדים על נפילת השווקים ומאשימים את כלכלת השוק החופשי בשפל אותו חווה העולם כעת.
האמת היא שלא כך הם פני הדברים מזווית מבטו של כלכלן, ואף יותר מכך אני אומר כי התמונה המוצגת לציבור היא תמונה מעוותת ואף שקרית וזאת מכיוון שהמשבר שאנו חווים כעת הוא תוצאה של מדיניות סוציאליסטית מובהקת ומה שעלינו ללמוד ממשבר זה הוא כיצד למנוע בעתיד חזרה על הטעות הנוראית של הענקת הטבות לסקטורים חלשים ובכך להחליש לא רק אותם אלא את המשק כולו - וכל זאת בכדי ליצור מזג שווא של דאגה לעניים.
אני מאמין שרוב מי שקרא את שורות הפתיחה די המום - כיצד ניתן לומר כי מדיניות סוציאליסטית גרמה למשבר בתקופה של התקדמות לכיוון קפיטליזם קיצוני?
אסביר ראשית את המטרות של כלכלת השוק הקלאסית שפעלה לפני המשבר הכלכלי של 1929 ומדוע נכשלה, לאחר מכן אנסה להסביר את תורתו של ג`ון מיינרד קיינס שהוציא את ארה"ב מהמשבר הכלכלי של 1929 ואת הכישלון הגדול היום וכיצד למעשה מטרות סוציאליסיטיות הובילו אותנו למקום בו אנו נמצאים היום (חסרי הסבלנות מוזמנים לדלג לפסקה האחרונה).
הכלכלה הקלאסית (אדם סמית`)
מדיניות הכלכלה הקלאסית פשוטה להפליא - כל סטודנט שנה א` בכלכלה מבין תוך מספר הרצאות בלבד כיצד השוק בעצמו מוביל תמיד לתוצאות הטובות ביותר ושמתכנן מרכזי (ממשלה לצורך העניין) מיותר
לחלוטין ומהווה למעשה בזבוז משאבים בלבד ויותר מכך הממשלה תמיד מובילה לפגיעה ברווחה בעקובות "נטל המס". כמובן שאי אפשר לפעול ללא מערכות בריאות חינוך ביטחון וכו` ולכן הפתרון היה ממשלה מינימאלית הדואגת לדברים הבסיסים בלבד ולא מתערבת בכלכלת השוק כלל. על הממשלה גם לשמור תמיד על תקציב מאוזן כלומר להוציא רק כמה שהיא מכניסה מגביית המיסים - לא טיפה אחת יותר ולא טיפה אחת פחות. התנהלות המשבר הכלכלי של 1929
המשבר החל מעודפי כושר יצור שנוצרו בימי הצמיחה שקדמה למשבר, ולובה ע"י מערכת בנקאות לא יציבה, בנקים פשטו רגל בזה אחר זה והחלו גלי פיטורים גלי הפיטורים והחברות שפשטו רגל הובילו לכך שהיתה ירידה משמעותית בהכנסות הממשל ממסים ולכן לפי התיאוריה שהובילה את המדיניות בתקופה ההיא הממשלה שהיתה צריכה לשמור על תקציב מאוזן צמצמה את הוצאותיה על חינוך בריאות וביטחון צימצומים אלו לוו כמובן גם הם בגלי פיטורים במגזר הציבורי ורק החמירו את המשבר. בצורה זו התנהל המשבר עד אשר שיעור האבטלה בארה"ב הגיע ל25% (מובטל אחד מכל 4 אנשים!).
פתרון המשבר הכלכלי של 1929
ב1935 כתב ג`ון מיינרד קיינס את ספרו בו טען כי על הממשלה להתערב בשווקים וליצור מקומות עבודה גם עם דבר זה כרוך בכניסה לגירעון בתקציב הממשלה ובכך לחדש את הצמיחה במשק. רק לאחר אימוץ רעיונותיו של קיינס יצאה ארה"ב מהמיתון הממושך. האם ניתן לומר כי הקפיטליזם פשט רגל ב1929?
כמובן שלא. כלכלת השוק החופשי היא איננה פתרון מושלם ואסור לנו לראות אותה ככזו, כלכלת השוק החופשי היא הפתרון הטוב ביותר שיש - עלינו להכיר את מגרעותיה של כלכלה זו שמובילה אותנו לצמיחה ולרמת חיים כה גבוהה. מגרעותיה הן כשלי השוק אתם אנו צריכים ללמוד להתמודד, עם חלק הכשלי שוק שאנו מכירים אנו יודעים כבר להתמודד בצורה טובה ויעילה עם חלק מכשלי השוק אנו לא יודעים להתמודד ברמה מספקת אך כמו בכל תחום גם בתחום זה אנו מתפתחים עם השנים. עלינו גם להפנים כי הכלכלה נעה במחזורים - אין כלכלה שרק עולה ואין כלכלה שרק יורדת. עלינו למצוא פתרונות על מנת למתן את המחזוריות ככל שניתן, אחד הפתרונות למיתון מחזורי העסקים הוא הגדלת תקציב הממשלה באחוז קבוע בכל שנה ללא קשר למצב הכלכלי במשק באותה השנה. אז מהו המקור למשבר שבו אנו נמצאים היום?
אז כבר עסקנו רבות במשבר הסאב פריים גם בבלוג וגם בכלל אך אני אחזור בקצרה על התגלגלות המשבר: הממשל האמריקאי הקים את החברות "פרדי מק" ופאני מיי" שהן למעשה חברות שקנו חבילות של משכנתאות מהבנקים והנפיקו אג"חים כנגדם. חברות אלו למעשה קנו את הסיכון שבנתינת משכנתא מהבנק. דבר זה כמובן עודד את הבנקים לתת יותר ויותר משכנתאות ופחות ופחות להשקיע בבדיקת הלווים (בשלב מאוחר יותר הבנקים גם הקימו חברות כאלו משל עצמם שנקראו SIV). אך מקורו של משבר הסאב פריים הוא דווקא במדיניות סוציאליסטית של הממשל האמריקאי - הממשל הקים את חברות אלו משום שרצה לתת למעמד הביניים (שלא יכל להרשות לעצמו לקחת משכנתא) את האפשרות לעשות זאת ולכן הקים את "פרדי מק" ו"פאני מיי" שיקחו את הסיכונים על עצמן. החשיבה הסוציאליסטית הזאת של: "לכל אדם מגיעה דירה בבעלותו" היא זו שהובילה אותנו למשבר הנוכחי. כמובן שזוהי לא הסיבה היחידה אלא הטריגר הראשוני בלבד - רגולציה טובה יותר על מערכת הבנקאות בארה"ב לדוג` היתה מונעת את היווצרות חברות איגוח נוספות שהן אלו שהעצימו את גודל המשבר. רגולציה טובה יותר על חברות ההשקעות שמנהלות את קופות הגמל בארץ הייתה מונעת השקעה באפיקים שאינם מתאימים לקופות גמל וקרנות פנסיה ומונעת את הפסדי החסכונות ארוכי הטווח בארץ. המסקנות שעלינו להסיק מהמשבר:
אסור בשום פנים ואופן להתערב בכלכלת השוק בשווקים תחרותיים! גם לא בתירוצים של מענקים והטבות סוציאליות מכיוון שהתערבות שכזו תוביל אותנו להרס הכלכלה, דבר זה נכון גם לגבי העיוות שנוצר בשוק המשכנתאות בארה"ב ונכון גם לגבי קיצבאות הילדים וקצבאות האבטלה בארץ שנותנות למגזרים מסויימים תמריץ שלילי לעבוד. אם רוצים לצמצם את הפערים יש לשקול שינוי מערכת המס בארץ ואף לזרז את שיטת "מס ההכנסה השלילי"
רגולציה על מערכת הבנקאות - ראשית פיקוח על בנקים צריך להיות פיקוח לא רק על הבנק עצמו אלא על כל החברות הקשורות לבנק (חברות אם וחברות בת) דבר זה היה מונע את היווצרות הSIV השונים בארה"ב וימנע תרגילים חשבונאיים של הבנקים בעתיד.
רגולציה על חברות ההשקעות - כאשר הופרדו קופות הגמל וקופות הפנסיה מהבנקים היה צריך לעבור איתם גם הפיקוח עליהם, פיקוח זה על חברות ההשקעות לא קיים עד היום והוא מחויב המציאות, כפי שהרגולציה מפקחת על בנקים כדי שלא יכנסו למצב של פשיטת רגל כך על הרגולציה למנוע פשיטת רגל של חברות ההשקעות ולמנוע השקעות לא אחראיות בכספי החסכונות של הציבור שעל פי החוק החדש חייב לשים את כספו בחברות אלו.
הפתרון למשבר כפי שציינתי בעבר, כפי שלמדנו מהמשבר של 1929 וכפי שברננקי רק היום נזכר להציע לקונגרס האמריקאי הוא בהשקעות ממשלתיות בבנית תשתיות וביצירת מקומות עבודה ולא בהזרמת כספים לתוך השוק שרק יאיצו אינפלציה.