סוגי האג"ח הנפוצים

לפני שאעסוק באג"חים הקיימים בארץ אני רוצה במספר מילים להסביר את המצב בעולם לעומת המצב בארץ:
בארץ ישנו זיכרון קולקטיבי של האינפלציה של שנות השמונים ולכן האג"חים הצמודים כל כך נפוצים בארצנו. לעומת זאת בעולם אג"חים צמודים כמעט ואינם קיימים ונהוגים אג"חים הצמודים למטבעות שונים אך לא למדדי מחירים.

סוגי האג"חים השונים הקיימים בארץ מתחלקים לשני קבוצות עיקריות:
אג"חים ממשלתיים
אג"חים קונצרנים

אגרות חוב ממשלתיות

גליל – גליל הינו אג"ח ממשלתי צמוד מדד בעל ריבית קבועה, אג"ח זה מונפק לתקופה של עד 20 שנה.

גלבוע – גלבוע הינו אג"ח ממשלתי הצמוד לדולר ובעל ריבית משתנה, אג"ח זה מונפק לתקופה של עד 10 שנים.

שחר – שחר הינו אג"ח שקלי (לא צמוד) בעל ריבית קבועה, אג"ח זה מונפק לתקופה של עד 10 שנים.

גילון – גילון הינו אג"ח שקלי (לא צמוד) בעל ריבית משתנה, אג"ח זה מונפק לתקופה של עד 10 שנים.

ישנם גם אג"חים ממשלתיים צמודים בעלי ריבית קבועה עד שלושים שנה, ואג"חים שקליים בעלי ריבית קבועה עד 20 שנה.
 
מלווה קצר מועד - תחת אגרות החוב הממשלתיות נכנסים גם המק"מים שמונפקים לתקופות קצרות ובעלי ריביות קבועות אני מסייג את המק"מים מכיוון שהמק"מים מונפקים ע"י בנק ישראל ולא ע"י ממשלת ישראל, ישנו הבדל בין הגופים בכך שבנק ישראל הוא זה שיכול להדפיס כסף כדי לכסות את התחייבויותיו בניגוד לממשלה שתאלץ לגייס כספים מהשוק אם לא יהיה ברשותה מספיק כסף בכדי לכסות את התחייבויותיה.
השאלה המתבקשת היא: מדוע בנק ישראל צריך לגייס כספים מהציבור אם הוא יכול להדפיס כסף?

בנק ישראל מנפיק את המק"מים בכדי לשלוט בכמות הכסף הזורם בשוק, כאשר הוא רוצה להגדיל את כמות הכסף הוא קונה בחזרה את המק"מים מהציבור וכך שולח לשוק כסף, כאשר הוא רוצה להקטין את כמות הכסף הוא מנפיק מק"מים וע"י כך "סופג" כספים מהציבור. הסיבות מדוע בנק ישראל רוצה בכלל לשלוט בכמות הכסף זהו נושא לפעם אחרת.
 
אגרות חוב קונצרנים
אגרות החוב הקונצרנים הם שונים ומגוונים מבחינת ההצמדות שלהם (למדדים ולמטבעות) ומבחינת התקופות שלהם ולכן יש לבדוק כל אג"ח בו אנו משקיעים בנפרד.
אני לא אפרט כאן על כל הסוגים של האג"חים הקונצרנים אך אפרט על האג"ח מגובה משכנתאות ועל אג"ח זבל.

אג"ח מגובה משכנתאות

אג"ח מגובה משכנתאות הינו אג"ח שנוצר בעידוד הממשל האמריקאי שרצה לעודד קניית דירות בקרב המעמד החלש בארה"ב ובכך להגדיל את מספר האנשים המשתייכים למעמד הבינוני, הכוונה הייתה טובה הביצוע קצת כושל. הממשל האמריקאי איפשר לבנקים להנפיק אג"ח כנגד המשכנתאות שהבנקים נתנו ללקוחותיהם, כלומר במקום שהסיכון של אי החזר ההלוואה יהיה מוטל על הבנק  (שלו יש כלים לבדוק את יכולת ההחזר של הלווה) הסיכון נפל על קונה אגרת החוב שמגובה אך ורק במשכנתאות. מכיוון שהסיכון לא נפל יותר על הבנקים והבנקים הרוויחו המון מה"תיווך" בין הלווה לבין הקונים של אגרות החוב המגובות היה לו אינטרס לתת הלוואות לכל מי שרק רוצה מבלי לבדוק היטב את יכולת ההחזר של המלווים. מה שקרה הוא שהמוני אנשים לקחו משכנתאות ממניעים ספקולטיביים, שוק הנדל"ן בארה"ב התמלא בעוד ועוד ביקושים עד שאנשים לקחו משכנתאות על דירות שנקנו מעל ומעבר לערך שלהם וכשהגיעה הירידה במחירי הדירות לווים מצאו עצמם עם הלוואה יותר גבוהה משווי הנכנס והעדיפו לא להחזיר את ההלוואה ושהנכס ימושכן. הבנקים שלא רצו להרוס את שמם נשאו ברוב הפסדי העתק שנגרמו כתוצאה מכך אך גופים ומשקיעים גדולים נפגעו גם הם שמצאו את עצמם עם אגרות חוב שלא שוות דבר.

אג"ח זבל

אג"ח זבל הינו אג"ח הנותן תשואה גבוהה מאוד יחסית ובד"כ מגדירים אג"ח זבל כאג"ח הנושא תשואה לפדיון של יותר מ15% לשנה, אך כפי שכבר וודאי הבנתם אין תשואה בטוחה וככל שהתשואה גדלה כך גדל הסיכון. הסיכון הטמון באג"ח זבל הינו הסיכון של אי יכולת הפירעון של האיגרת ע"י הפירמה שהנפיקה את האג"ח אם בגלל קשיים זמניים או במקרה הגרוע יותר סכנת פשיטת רגל.
בארץ לא חסרים אג"ח זבל של חברות רבות ואולי אפילו חברות בעלות מוניטין לא רע בכלל. 


מקווה שנהנתם,

גילעד מנו. 

כל הזכויות שמורות למנו פיננסים