שינויים בשוק האג"ח

אגרות חוב - שינויים בשוק בשנים האחרונות (נכתב ב2008)
בשנים האחרונות חלו שינויים מהותיים בשוק האג"ח בארץ ובעולם בפוסט זה אנסה להסביר מעט ממה נובעים שינויים אלו וכיצד הם משפיעים על הכסף של כל אחד מאיתנו (גם על אלו שלא מושקעים באג"ח)

שווקי המניות חוו ירידות לא מעטות בשנה האחרונה בכל רחבי העולם בעקבות משבר הסאב פריים (שבהמשך ארחיב קצת גם עליו), ממשלת ישראל נמצאת בעודפים תקציביים שלא היו מעולם, מתחילה להקטין את נטל החוב שלה וזוכה להעלאת דירוג האשראי של ישראל בעולם ובעקבות כל זה הכסף שלנו נמצא בסיכון גבוהה יותר.
 
 אני מאמין שרוב מי שקרא את השורות הראשונות של פסקה זו לא כל כך הבין כיצד מתקשרים הדברים זה אל זה – אז הרי ההסבר:
אפיק האג"ח הוא אפיק שנתפס כאפיק בטוח בקרב המשקיעים בכלל ובקרב הישראלים בפרט בעיקר מכיוון ששוק האג"ח במשך עשרות שנים (בעצם מקום המדינה ועד השנים האחרונות) היה ברובו המוחלט בידי המדינה. המדינה הייתה הגוף העיקרי שהנפיק אג"ח לציבור הישראלי ועמדה במשך כל השנים בכל התחייבויותיה וכך למעשה יצרה תדמית (לא מוצדקת בהכרח) לשוק האג"ח כשוק בטוח וסולידי.
המדינה נהגה להנפיק אג"חים בכמויות שסיפקו את רוב אפיקי החיסכון וההשקעה הסולידיים כלומר כל קרן נאמנות אג"חית כל קופת גמל או קופת פנסיה יכלה לקנות אג"חים ממשלתיים ככל שרק רצתה וזאת מכיוון שלמדינה היה צורך לגייס סכומי כסף גדולים בכדי לעמוד בהוצאותיה השוטפות.
בשנים האחרונות בעקבות רפורמות שונות מדינת ישראל הצליחה להגיע למצב של עודפים תקציביים, עודפים אלו אפשרו לממשלה להקטין את נטל החוב של המדינה (כלומר להחזיר חובות של המדינה) וככל שהמדינה חייבת פחות כספים כך גדל הסיכוי שהיא תחזיר את הכספים שהיא חייבת ולכן גם דירוג האשראי של המדינה עולה ולכן יותר ויותר גופים בעולם מוכנים להלוות למדינה כספים בריביות נמוכות יותר. בעקבות שרשרת זו נוצר מצב שבו המדינה צריכה פחות ופחות לגייס כספים מהציבור באמצעות אגרות חוב, ולמעשה המדינה "פינתה מקום" בשוק האג"ח לחברות ציבוריות להנפיק אג"חים קונצרנים שהם כמובן מסוכנים יותר מהאג"חים הממשלתיים. למעשה שנת 2005 היתה השנה הראשונה שבה היקף הנפקות האג"ח הלא ממשלתיות עלה על היקף הנפקות האג"ח הממשלתיות (כ45 מיליארד מול כ32 מיליארד) ומגמה זו נמשכת ומעצימה מדי שנה.

משבר הסאב פריים (שעליו אפרט בהמשך) נובע כולו משוק של אג"חים ספציפיים הנקראים אג"חים מגובי משכנתאות, מבלי להיכנס בינתיים להסבר מעמיק של הנושא הביטחונות היחידים של האג"חים האלו הם בתים ממושכנים אך מכיוון שמחיריהם של בתים אלו צנחו לאג"חים האלו במקרה הרע אין גיבוי ממשי ובמקרה הפחות רע אג"חים אלו מגלמים סיכון רב של אי פרעון.

 
אז כיצד כל זה משפיע על ציבור המשקיעים באג"ח (ועל הציבור כולו)?
אז נתחיל שוב מהתחלה – המשבר בשוק המניות בארץ ובעולם מרחיקים עוד ועוד משקיעים משוק המניות ומשקיעים אלו מחפשים יותר ויותר אפיקים סולידיים ופונים בעיקר לשוק האג"חים כך למעשה גדלים הביקושים לאג"חים, מהצד השני שוק האג"ח מגובה המשכנתאות הצטמצם משמעותית (ויש כאלו שיגידו שחלף מן העולם) וברמת השוק המקומי המדינה מנפיקה פחות ופחות אג"חים ממשלתיים.
הגידול בביקוש והקיטון בהיצע גורם להנפקת יותר ויותר אג"חים קונצרנים ע"י חברות שמעדיפות לגייס כספים ישירות מהציבור מאשר להמשיך ולקחת הלוואות מהבנקים וציבור המשקיעים באג"ח למעשה מגדיל את הסיכון בתיק האג"ח שלו כאשר הוא מחליף את האג"חים הממשלתיים באג"חים אלו עד כאן המשוואה די ברורה ושקופה לכולם הרי משקיע שקונה אג"ח קונצרני מבין שהוא משקיע באפיק פחות סולידי מאשר האג"ח הממשלתי, הבעיה מתחילה כאשר קופות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות הנאמנות האג"חיות המנהלות סכומי כסף עצומים נאלצות לקנות אג"ח קונצרניות במקום אג"ח ממשלתיות פשוט מכיוון שאין ברירה אחרת ומעלות את רמת הסיכון של כספי החיסכון של הציבור כולו שרובו כלל אינו מודע לכך!
 
גילעד מנו.

כל הזכויות שמורות למנו פיננסים