פיזור סיכנים בתיק האג"ח

 כיצד נקטין את הסיכונים ע"י הגדלת הגיוון בתיק האג"ח?
תיק אג"ח טוב הוא תיק מגוון, כך שהסיכונים אליו התיק חשוף מפוזרים היטב, תיק סולידי מאוד המכיל אגרות ממשלתיות קצרות בלבד אומנם בטוח במיוחד אך סביר להניח כי תשואתו תהיה אף היא נמוכה למדי, לכן בכדי להגדיל את התשואה בתיק יש ליטול סיכונים נוספים אך יש לעשות זאת תוך פיזורם ככל שניתן. כך שהתיק יכיל סיכוני ריבית, סיכוני אשראי, סיכוני אינפלציה וסיכוני מטבע ממידות קטנות שיוכלו להעלות את התשואה בתיק ויחד עם זאת אם חלק מהסיכונים יתממשו הם לא יגרמו לפגיעה משמעותית בתיק.
 
פיזור סיכון האשראי

כפי שציינתי כבר בכתבה על הסיכונים הכרוכים בהשקעה באג"ח הדרך הקלה והפשוטה ביותר (אם כי לא בהכרח הטובה ביותר) לדעת את סיכון האשראי היא דירוג האשראי של האגרת, ולכן כאשר אנו מעוניינים להכניס מעט סיכון אשראי לתיק נבחר באגרות בעלות דירוגים גבוהים (AA,A), בדרך כלל לדירוגים אלו זוכים בנקים וחברות גדולות ויציבות, אם נרצה יותר סיכון אשראי בתיק נכניס חברות בעלות דירוגים נמוכים יותר (BBB,BB וכו`), הסיכון לפשיטת רגל אותו אנו נוטלים בכל דירוג אשראי נבדק במחקרים רבים ובאפן כללי התוצאות הן: ההסתברות לפשיטת רגל תוך שנה לחברה בעלת דירג אשראי A עומד על פחות מאחוז אחד, לעומת זאת ההסתברות של חברה המדורגת בדירוג B להגיע לחדלות פירעון תוך שנה עומדת על כ 3%, והסיכוי של חברה המדורגת C להגיע לחדלות פירעון תוך שנה אחת הוא סיכוי של כ 23%.
 
פיזור סיכון אשראי שנובע מסיכון ענפי

דרך נוספת לקבל אינדיקציה על סיכון האשראי היא לבחון את מצב הענף שבו החברה המנפיקה נמצאת (מצב הענף יכול להיות שונה ממדינה למדינה) לדוג` אם ניקח את ענף הבנקאות נראה כי בארה"ב בתקופת המשבר פשטו רגל בנקים רבים ולכן השקעה בנעף זה בארה"ב נסוכן יחסית גם אם הנקים זוכים לדירוגי אשרי גבוהים (והדוגמא הטובה ביותר לכך היא ליהמן ברד`רס), לעומת זאת ענף הבנקאות בישראל הוא ענף ריכוזי ויציב וזכה אף לגיבוי ממשלתי בעבר בעת פשיטות רגל ולכן אם בנק וחברת נדל"ן בישראל זוכים לדירוג זהה אתייחס לכך בערבון מוגמבל ואם אגרות החוב שלהן מציעות את אותם התנאים אעדיף את האיגרת הבנקאית.
 
על מנת לפזר את סיכון האשראי ובו זמנית לדאוג לתשואה גבוהה ככל שניתן יש לדאוג לפיזור גם ברמות הדירוג השונות (אותן יש לקבוע לפי מידת הסיכון שמוכנים לקחת) וגם לדאוג לפיזור ענפי בתיק עם משקל עודף לענפים היציבים יותר/פחות בהתאם לרמת הסיכון שרוצים בתיק.
 
ניהול סיכון ריבית

על מנת להמנע מסיכוני ריבית כפי שכבר ציינתי בכתבה על הקטנת סיכון הריבית יש להשוות את המח"מ הממוצע בתיק לטווח ההשעה, אך מי שמוכן לקחת על עצמו סיכוני ריבית, יכול לנסות ולחזות מה יהיו השינויים בעקום התשואות ולפיכך לקבוע את המח"מ בתיק ואולי בצורה זו להנות מרווחי הון על האיגרות השונות.
 
פיזור סיכוני אינפלציה

על מנת להמנע לחלוטין מסיכוני אינפלציה ניתן לבנות תיק הבנוי כולו מאגרות צמודות למדד, אך התשואות על איגרות אלו נמוכות מהתשואות על האגרות השקליות בגובה האינפלציה הצפויה, לעיתים האינפלציה הצפויה גבוהה מהאינפלציה בפועל ולכן מחזיקי האיגרות השקליות נהנים מתשואות גבוהות יותר. ולכן מומלץ לגוון את תיק ההשקעות גם בין אגרות שקליות לבין אגרות צמודות עם משקל עודף לצמודות אם אתם מאמינים שהאינפלציה בפועל תהיה גבוהה מהאינפלציה הצפויה בשוק ומשקל עודף לשקליות אם אתם מאמינים כי האינפלציה בפועל תהיה נמוכה מהאינפלציה הצפויה בשוק.
 
פיזור סיכון מטבע
כאשר אנו קונים אגרות בארץ שאינן צמודות למט"ח אנו נחשפים למעשה לירידת שער השקל מול המטבעות השונים בעולם, אך מכיוון שרוב קוראי שורות אלו התנהלותם היום יומית היא בשקלים סיכון זה אינו סיכון עבורכם ועבור כח הקניה שלכם, אולם פיזור הסיכונים לחו"ל יכול לגרום לנו לחשיפה למטבעות שונים ולכן אם בונים תיק אג"ח שבו יש אגחים בחו"ל יש לתת את הדעת גם לפיזור בין המטבעות השונים.
 
סיכון סחירות
סיכון סחירות הוא בד"כ סיכון שלא מורגש בהתנהלות השוטפת של התיק והוא בא לידי ביטוי אך ורק בעת הקניה והמכירה של האג"ח, אגחים שאינן סחירות בצורה שוטפת נוטת להעניק תשואה עודפת על אגרות דומות להן בעלות נתונים דומים. אך כדי לנצל זאת יש לקנות אגחים אלו בחוכמה ובהרבה סבלנות. 
 
במאמר הבא והאחרון בסדרה אכתוב כיצד ניתן להשיג תשואה גבוהה על נכס בעל סיכון נמוך ולאורך זמן ואציג את תיק האג"ח שלי.
 
שלכם,

גילעד מנו.

כל הזכויות שמורות למנו פיננסים