ככה לא בונים גדר!

קרנות גידור
 
מהו גידור פיננסי?

גידור פיננסי הוא למעשה צימצום אפשרות ההפסד בהשקעה וזאת ע"י שימוש בכלים פיננסיים שונים.
לדוג` אם אנו מחזיקים תיק מניות שמורכב כולו ממניות מדד ת"א 25 ואנו רוצים שבמקרה של ירידות חדות בבורסה לא נפסיד כפי שהמדד ירד נגן על תיק המניות ע"י קנית אופציות פוט. ולמעשה כאשר המדד ירד בצורה משמעותית התיק שלנו יפגע מצד אחד אך מצד שני האופציה שבידנו תצמצם את הנזק שנגרם ואולי אף תגרום להיווצרות רווח.

למעשה גידור התיק הוא קנית ביטוח למקרה של ירידות בשוק.

חברות גדולות אשר יכולות למכור בחסר כל מניה ולא רק את מדד ת"א 25 יכולות לגדר את עצמן בכל סקטור או תחום שתרצה.

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 


תנועות ההון

בנוסף לביקוש וההיצע הפשוטים יחסית ישנו מרכיב נוסף המשפיע על שוק המט"ח והוא תנועות ההון מהמשק ואל המשק - תנועות הון הנובעות מכספים העוברים ממשק למשק למטרת השקעה. תנועות הון אלו אנו נוסיף לצד ההיצע רק בשביל הנוחות ומתוך ההנחה ההגיונית כי ישנם יותר כספים מחו"ל המושקעים בארץ מאשר כספים מהארץ המושקעים בחו"ל (אם היינו מוסיפים את תנועות ההון לצד הביקוש היינו מגיעים לאותן המסקנות אליהן נגיע בהמשך), תנועות ההון מושפעות בעיקר מ"פרמיית הסיכון" של המשק עליה אסביר בהמשך.

השפעת האינפלציה בחו"ל על שער הדולר

כאשר ישנה אינפלציה בחו"ל (לצורך העניין בארה"ב) ליצואנים משתלם יותר ליצא ולכן הם מייצאים יותר מוצרים לחו"ל ולכן הם מכניסים יותר דולרים לארץ, מגדילים בכך את ההיצע לדולרים ובעצם כך מורידים את שער הדולר (הגידול ביצוא גורם להגדלת הביקושים בארץ ולכן יוביל לאינפלציה גם בארץ שאת השפעתה על שער הדולר נבחן בהמשך).
מבחינת היבואנים המחירים הגבוהים בחול הופכים את היבוא לפחות ופחות אטרקטיבי ולכן הם מיבאים פחות מוצרים לארץ ומקטינים את הביקוש לדולרים בשוק המט"ח, כתוצאה מכך מורידים גם הם את שער הדולר בארץ.
המסקנה הסופית היא שאינפלציה בחו"ל גורמת לירידת שער החליפין של הדולר בארץ (יסוף).

השפעת האינפלציה בארץ על שער הדולר

כאשר ישנה עליית מחירים בארץ היבוא הופך להיות אטרקטיבי יותר ולכן הביקוש למט"ח גדל, והיצוא הופך אטרקטיבי פחות ולכן היצע המט"ח קטן.
המסקנה הסופית היא שאינפלציה בארץ גורמת לעליית שער החליפין של הדולר בארץ (פיחות).

השפעת ריבית בנק ישראל על שער הדולר

ככל שריבית בנק ישראל גבוהה יותר כך משקיעים מעדיפים לפקיד כספים בארץ ולא בחו"ל, כאשר הם מעבירים כספים מחו"ל לארץ הם למעשה מוכרים מט"ח ומגדילים את "תנועות ההון" לתוך המדינה ובעצם מגדילים את היצע המט"ח ומורידים את שער החליפין.

השפעת ריבית חו"ל על שער החליפין

ככל שהריבית בחו"ל (לצורך העניין ריבית הלייבור) גבוהה יותר כך משקיעים מעדיפים להעביר את כספם מהארץ לחו"ל ולמעשה מקטינים את "תנועות ההון" לתוך המדינה ובעצם מקטינים את היצע המט"ח ומעלים את שער החליפין.
השפעת ריבית. 

השפעת פרמיית הסיכון

פרמיית הסיכון של המשק היא למעשה פער הריביות בין ריבית בנק ישראל לבין ריבית חו"ל מגלמת למעשה את הפיצוי אותו רוצים המשקיעים לקבל על הסיכון של הפקדת הכסף בישראל. ככל שמדינת ישראל יציבה יותר מבחינה כלכלית (גרעון נמוך, נטל חוב נמוך, שיפור במצב הביטחוני ועוד...) כך המשקיעים מוכנים לקבל פיצוי קטן יותר על כך שהם מפקידים את כספם בארץ, כלומר או שפרמיית הסיכון תרד (בנק ישראל ישנה את הריבית בארץ) או ש"תנועות ההון" לתוך המדינה יגדלו ויווצר יסוף בשקל.

השפעת התוצר

ככל שהתוצר של המדינה גדל כך המדינה גם מייבאת יותר מוצרים מחו"ל ולכן הביקוש למט"ח גדל ושער החליפין עולה.

לסיכום

כאשר אנו רוצים להעריך את השינוים שיחולו בשוק המט"ח מבחינה פונדמנטלית אנו צריכים לקחת בחשבון את כל המשתנים שציינתי ולחשוב אלו משתנים ישפיעו יותר. בנוסף חשוב לציין כי בתקופות שכאלו כדאי כמה שפחות להחשף לשינויים במט"ח ואם החשיפה היא מאולצת כגון קנייה/מכירה של דירה יש לבטח את עצמנו מפני שינויים בשער החליפין.


גילעד מנו.

כל הזכויות שמורות למנו פיננסים