האם ניתן לפתור את המשבר הכלכלי?

כולנו שומעים בשבועות האחרונים על תוכנית הסיוע של הממשל האמריקאי, אך רובנו כלל לא מעכלים את המשמעויות של תוכנית שכזו וחלקנו כלל לא מבינים כיצד תוכנית זו אמורה לפתור את המשבר.

כדי שנוכל להבין את הפתרון אותו מציע הממשל האמריקאי עלינו להבין תחילה את הבעיה מולה ניצב המשק האמריקאי, כל בנק מסחרי עיקר רווחיו נובעים מה"מרווח הפיננסי" המרווח הפיננסי הינו הפער הריבית בין הריבית המשולמת למפקידים כספים בבנק (המקבלים ריבית נמוכה מהבנק) לבין הריבית המתקבלת מהמלווים מהבנק (לוקחי משכנתאות ולווים אחרים) לבנקים יש דרכים רבות להגדלת הרווחים מהמרווח הפיננסי ולא אכנס היום לכולן, הדרך הפשוטה ביותר להגדלת הרווחים היא פשוט להלוות את כל הכסף שמופקד בבנק וע"י כך להרוויח את המרווח הפיננסי על כל הכספים המופקדים בבנק, אך בצורה שכזו הבנק לא יוכל לתת כספים לאותם אנשים אשר הפקידו את כספם בבנק מכיוון שהבנק הלווה את הכספים הללו. לכן הבנק צריך לשמור על "שיעור נזילות" מסוים כלומר לשמור חלק מהכספים שהופקדו אצלו במזומן בסניפי הבנק על מנת לאפשר משיכות שוטפות, שיעור נזילות זה נקבע ע"י המפקח על הבנקים ובכפוף לאמנת באזל 2 ועומד על אחוזים בודדים בלבד מהפקדות הכספים בבנק ע"פ ניסיון העבר שמראה כי אין תנועה יומיומית של יותר מכך. הבעיה מתחילה כאשר הציבור חושש כי בנק מסוים עומד לפני פשיטת רגל ושהפקדותיו בבנק זה אינם בטוחים יותר, במצב שכזה לקוחות הבנק הולכים לסניפים ודורשים למשוך את כל כספם ולבנק שהלווה את רוב כספו של הציבור לטובת לווים לטווח ארוך אין די כסף נזיל לתת ללקוחותיו במצב זה ההודעה מתפשטת תוך דקות וכל לקוחותיו של הבנק רצים לסניפים ואותו בנק מגיע לפשיטת רגל עקב חוסר נזילות. יש לציין כי גם בנק מאוד רווחי מאוד יכול להגיע לסיטואציה כזו אם לא שמר על יחס נזילות גבוה מספיק.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 
 
בנקים לא מעטים בארה"ב החזיקו את יחס הנזילות מינימאלי לו הוא מחויב על ועל מנת להגדיל את רווחיו בנקים מסוימים אף החזיקו יחס נזילות נמוך מהמתחייב ע"י שימוש בכלי פיננסי הנקרא SIV העוקף את הרגולטורים בארה"ב
מצב זה הוביל לכך שבנקים אלו פשטו רגל והחמירו את המשבר הפיננסי שנבע ממשכנתאות סאב פריים.

על מנת להתמודד עם חוסר הנזילות של הבנקים, בתי ההשקעות וחברות
הביטוח שנקלעו גם הן למצב דומה, החליט הממשל האמריקאי לפתור את
המשבר ע"י הזרמת נזילות בהיקף של 700-850 מיליארד דולר לגופים פיננסיים
שנקלעים לחוסר נזילות ובמקביל להגדיל את הביטוח הפדראלי על חשבונות
הבנקים של הציבור לביטוח של עד 250 אלף דולר לחשבון ובכך לגרום לציבור
לא לרוץ ולמשוך את הכספים מהבנקים ובכך להחריף את בעיית הנזילות.

לפני שאמשיך לנתח את התוכנית הכלכלית האמריקאית שעד כה אולי נראית טובה ויעילה אני רוצה לציין את נקודת המבט הישראלית לנושא הנזילות הבנקאית, כאשר בנק ישראל החל לראות את הבעייתיות שנוצרה בבנקים בארה"ב כינס סטלי פישר את ראשי הבנקים ובדק את יחס הנזילות שלהם כדי לדעת האם גם הוא ניצב בפני אפשרות של קריסת בנקים בארץ, מתוך כך שהנגיד לא ראה צורך להזרים כספים או להורות על שינוי יחס הרזרבה ניתן להסיק כי אף בנק בישראל לא ניצב מול בעיית נזילות שכזו. הורדת הריבית החדה השבוע הינה לדעתי רק זריקת הרגעה למשקיעים שיראו שיש מי שעוקב ולא מפחד גם לפעול ובאה לעזור בעיקר לעסקים הקטנים הניצבים בבעיית נזילות.

אחזור כעת לתוכנית האמריקאית ולאחר שהבנו מדוע תוכנית זו אמורה לייצב את המערכת הפיננסית ננסה לבחון את תוכנית זו מנקודת ראות ביקורתית יותר ולבדוק כיצד תוכנית זו בעצם עלולה להחריף את המשבר:
הזרמת סכום אסטרונומי שכזה אל תוך משק הנמצא במיתון ראשית גורם לשחיקת הדולר מול מטבעות העולם ולאינפלציה בארה"ב, לאינפלציה השפעות רבות והחמורות שבהן הן ירידה בצריכה וירידה בגביית המיסים. הירידה בגביית המיסים יחד עם הוצאה עצומה של יותר מ700 מיליארד דולר אומרת חד משמעית גירעון ממשלתי אסטרונומי שאומר ירידה באמון הציבור ביכולתו של הממשל האמריקאי לעמוד בהתחייבויותיו ולכן ירידת מחירי האג"ח הממשלתיות ועליה בריביות במשק וכניסה חזרה למצב של ריביות גבוהות הגורמות לבעיות נזילות. בנוסף לכך מצב של אינפלציה בארה"ב כמובן יוצרת שרשרת אינפלציה בכל העולם וכמובן פחות יבוא לארה"ב כלומר פחות יצוא ממדינות כמו ישראל יצואנים בארץ יאלצו להתמודד עם ירידה בשער הדולר וירידה במכירות ואלו שלא יצליחו להתמודד עם קשיים אלו יגיעו לפיטורי עובדים ואף לפשיטות רגל וכולנו יכולים להבין את המשמעות של גלי פיטורין על הכלכלה הישראלית. 
אז כיצד עברה התוכנית הכלכלית את ההצבעה אם היא עלולה להחריף את המשבר? התשובה לכך שזוהי תוכנית פופוליסטית מאוד - הממשל מציג פתרון בזק תוך דאגה לציבור (העלאת הביטוח על חשבונות הבנק) ובלי מחשבה לטווח הארוך (במילא בעוד כמה חודשים יהיה שם כבר נשיא אחר) שיוכל להטיל את האשמה על הממשל הקודם אם התוכנית תכשל ולקצור את פירות ההצלחה אם התוכנית תצלח.

אז בתחילה הבנו את יסודות המשבר, א"כ גם הבנו את הפתרון האמריקאי וחזרנו לאופטימיות קלה, כשבדקנו מהי המשמעות האמיתית של הפתרון נראה כי אין מוצא מן המשבר, אך לא כך הם פני הדברים, הפתרון פשוט וידוע לכולם (גם לאמריקאים) הבעיה היא שהוא לא כל כך פופוליסטי ולא כל מדינה אכן יכולה ליישמו, הנקודה החיובית היא שמדינת ישראל יכולה ליישומו יחסית בקלות ולמרבה ההפתעה אפילו ניתן להעבירו די בקלות מבחינת המערכת הפוליטית.
זמני משבר הם הזמנים הטובים ביותר למדינה להשקיע בתשתיות, כוח האדם מתפנה מהחברות הפרטיות ומחפש לעבוד במקומות יציבים תחת הממשלה, בעת משבר כפי שציינו היצוא קטן ולכן עדיף להשקיע את הייצור במוצרים שאינם סחירים כגון תשתיות שיעזרו לאחר המשבר לצמוח בצורה טובה יותר.
זמני משבר עולמי הם זמנים בהם כסף זמין בכל העולם שנפדה מבנקים, מחברות השקעות ויוצא מהבורסות השונות בעולם מחפש אי של שקט בעולם והזדמנויות חדשות, מדינת ישראל יכולה לנסות ולמשוך את הכספים הללו אליה ע"י הורדת המיסוי על חברות ומשקיעים זרים ויותר חשוב מכך לקצץ את המערכת הבירוקרטית שמרתיעה משקיעים רבים בעולם מלהגיע לכאן וע"י כך באמצעות המשבר העולמי להעצים את הצמיחה של המשק הישראלי.

השקעה בתשתיות והורדת מיסים תגרום לעליה בגרעון הממשלתי ולכן ישנה חשיבות עליונה בשמירת מסגרת התקציב הממשלתי השוטף, מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה להגדיל את יחס החוב שלה לאחר ההורדה החדה בשנים האחרונות ביחס החוב. הממשלה יכולה גם בקלות רבה יחסית לגייס כספים מהציבור שכן הציבור מחפש אפיקים יציבים לאחר קריסת האג"חים הקונצרנים ולאחר שצמצמה הממשלה את הנפקות האג"חים לציבור בשנים האחרונות (ראו רשומה על שינויים בשוק האג"ח), מבחינה פוליטית ראינו בעשורים האחרונים אחריות של הממשלה והכנסת בתחום הכלכלי שלא זכינו לראות לצערנו באף תחום אחר במדינה.

בנימה אופטימית זו אסיים ואקווה שנבחרי הציבור שלנו ידעו לקבל את ההחלטות הנכונות גם בזמנים של חוסר יציבות פוליטית ולא ינסו לקנות את כיסאותיהם בממשלה חדשה בכספי ציבור שצריכים בעת הזאת ללכת לאפיקים אחרים.



גילעד מנו.

כל הזכויות שמורות למנו פיננסים